מרק אפונה. עצמות מעושנות. יער. חורף.

d7a1d799d7a8-d7a9d79cd79dמה עושה את "מרק האפונה עם בשר מעושן ונקניקיות" למשאת נפש?

ברור לא?

קודם כל המושג "בשר מעושן" מכיל בתוכו יער חורפי עם בקתה קרובה שנודף ממנה ריח של תבשיל חם, שמאד מוכר לנו ואנחנו לא יודעים מה מקורו.

יער, חורף וריח חזק שמוכר לנו.

אין כוח בעולם שיעצור את המחשבה שלנו שמתחילה במילה "הלוואי", כשאנחנו מאטים את צעדנו ביער, בחורף, כשהטמפרטורה קרובה לאפס (הגשם הקל פסק לפני כשעה) ומבקתת העץ נודף ריח של בשר מעושן.

עכשיו ה"הלוואי" הופכת לנשר טורף

בצרפתית: זה לא מרק

ולעולם גם לא נוכל להמשיך את קו המחשבה שהתחיל לפני שהתקרבנו לבקתה. תשומת ליבנו תוסת על ידי יד גדולה, רכה, נשית, (מונעת על ידי חיוך בלתי נראה) שתופשת ברכות את פנינו ומזיזה אותנו לאט הצידה. לכיוון שאליו אנחנו מאד רוצים להגיע.

כך זה ביום חורף, ביער. הגענו.

הגענו לבצל המטוגן, לסלרי הקצוץ המטוגן עם הבצל, לשיני השום המטוגנים, לשורשי הסלרי והפטרוזיליה הקצוצים והמטוגנים – וגם שומר.

אנחנו מריחים את כף העץ שבוחשת בירקות הקטנים שמיטגנים בחמאה ושמן הזית, ויודעים בברור שזה הרגע להוסיף את העצמות המעושנות לירקות הקטנים שרוחשים (בהתנשאות מה) וגוברים על קול הגשם. כף העץ תמשיך לבחוש גם אם לא נביט בתחתית הסיר הגדול. וקוביות הבייקון?    ואז,

d79ed7a0d794-d792d793d795d79cd794ואז מוסיפים את האפונה הירוקה שהיתה מיובשת ועכשיו היא ספוגה במים ומערבבים כאילו לא יורד גשם, כאילו לא קר בחוץ וכאילו לא שומעים את הגשם יורד על העלים והגזעים הרטובים. ואז, מוסיפים מים רותחים, הרבה מים ובוחשים לאט. ואז, מוסיפים מלח וגם פלפל שחור וגם פלפל אדום-חריף-מעושן – לא להגזים בחריפות, אבל אפשר.

אחרי כשעה, בדיוק כשהרעם הגדול רועם, יש סיכוי סביר שכל מה שנמצא בסיר הגדול, היער, הגשום וגופנו-נשמתנו, יתאחדו לידי "הידע-הגדול", שנקרא לו כאן בשם הזמני, "האפונה מוכנה ומדיפה ריח מעושן", זהו ידע שונה. זהו ידע שמתחיל באזור המפשעה וזורק את הדם לעבר הראש. מהר מדי. אבל אסור להתבלבל, זה הרגע להוסיף אפונה טרייה או (אם מתעצלים לקלף, או לקנות בשוק) אפונה קפואה ולערבב, כמה דקות אח"כ חייבים להוסיף את פרוסות הנקניקיות, החזיריות. וזהו. אוכלים. אוכלים עם טוסטים חמים. אוכלים בקולות רמים ומדי פעם מביטים לצלחת (שצבעה כצבע היער, נגיד שרווד, מנוקד בוורוד-חזיר) ושותקים.

לקראת הרבע האחרון – עוברים לתנוחת-הכהנים, בשתי הידיים אוחזים בקערת המרק, ולוגמים. עכשיו הוא פושר וידידותי מתמיד.

גשם. יער. בשר מעושן. זה כל הסיפור.

ושותקים
ושותקים
מודעות פרסומת

6 תגובות בנושא “מרק אפונה. עצמות מעושנות. יער. חורף.

    1. דפנה לוי, מרק העגבניות שלי "לוקח" מרקי עגבניות. מרק העגבניות שלי הוא גינה.
      מרק האפונה הוא יער
      זה כמו ההבדל בין עגלת סופר מרקט מלאה כל טוב, לחופן ממתקים שמגישים לילד קטן. אגב, אין כאן נמשל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s